מה אתה, גייז?
שפה יוצרת מציאות – מדוע אנשים משתמשים במילה "גיי" על עצמם ועל אחרים, אך נבהלים כאשר המילה "הומו" מוזכרת?
המילה "גיי" שולטת בחיים של כל הומו (אבל לא רק – של להטב"קים בכלל), מהרגע שאנחנו יוצאים בארון. המילה האנגלית "gay", שמשמעותה "שמח" או "עליז", ושנכנסה לשימוש לתיאור גבר או אישה הנמשכים לבני/בנות מינם/ן רק בסוף המאה ה-19, חילחלה לשפות רבות. אפילו ברוסית, שבה אין מילה ספציפית שאינה קללה כדי לתאר הומואים, המילה Гей נכנסה לז'רגון.
מה זה לעזאזל "רץ אחורה בשדה של תירס"?
בתור דבר שזכה (ועודנו זוכה) לגינוי נרחב בחברות רבות, וגם בחברה הישראלית, להומואים הומצאו בעברית מספר שמות ותארים שנובעים, באופן אבסולוטי, מהפרקטיקות המיניות המשוייכות להומואים. החל מ"אוכל בתחת", "נושך כריות" ו"מפליץ קוטג'" הציוריות, וכלה בהמצאות מקוריות כמו "מרמה בדמקה" (כלומר, אוכל אחורה), "רץ אחורה בשדה של תירס" ו"שותה מבריכת הגנים".
כמובן שלא כולם בחרו להשתמש בכינויים מבזים ומיניים, וכך באו לעולם "מעדיף את חברתם של גברים", "כזה", "מהקהילה", "גאה" (תרגום מצלולי של המילה האנגלית gay, שמתקשר גם לאירועי הגאווה הלהט"בית – Gay Pride), "עליז" (שהוא תרגום ישיר של Gay), והאמא של כולן, שבאה כדי להישאר – המילה "גיי". בישראל גם אימצנו את שמה של זמרת טרנסג'נדרית צרפתיה, קוקסינל (Coccinelle, פרת משה רבנו בצרפתית), שביקרה בישראל בסוף שנות הששים, ככינוי גנאי לגברים הומואים ולנשים טרנסיות.
קיצור תולדות ההומו
במקביל לכל אלה, או קצת לפני, הייתה קיימת המילה "הומו", קיצור של "הומוסקסואל". הומו, ביוונית, משמעותו "זהה", ו"הומוסקסואל" הוא אדם המעדיף את הקרבה המינית של בני מינו (כלומר – גבר הומוסקסואל הוא גבר המעדיף לקיים יחסים עם גברים, אישה הומוסקסואלית היא אישה המעדיפה לקיים יחסים עם נשים). המילה הומו שימשה, ועדיין משמשת, כקללה נפוצה בבתי ספר. כל ילד שלא עמד בסטנדרטים של הגבריות של שאר חבריו לכיתה מיד כונה "הומו", מבלי שהילדים האחרים יבינו את משמעותה האמיתית של המילה, וכשהתבגרנו, הפכנו את צורת הביטוי הקלוקלת של המילה, "אומו" או "עומו", לקללה שמתייחסת לאדם את התכונות הסטריאוטיפיות של הומואים, מבלי לרמוז את מגדרו של האדם איתו המושא מעדיף לחלוק את חייו.
במציאות כזאת, קשה שלא להבין איך השימוש במילה "הומו" הפך למוקצה. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי באנשים שחושבים ש"הומו" היא מילה גסה ופוגענית, לפחות כמו הכינוי "קוקסינל" (שהשימוש בו נגד נשים טרנסיות הוא נושא לדיון אחר לגמרי). אותם אנשים יעדיפו שלא לפגוע במושא שיחתם, או שלא לתאר את עצמם במילה כל כך גסה כמו "הומו" וישתמשו במילה "גיי".
אני יוצא מנקודת הנחה שהמילה "הומו" מקבילה למילה "בלונדיני" או "גבוה", ובאה לתאר בצורה חסרת פניות מרכיב אישיותי או פיזי של אדם פלוני. אך אנחנו בבעיה – אם כולם משתמשים במילה "הומו" כקללה, אולי היא איננה חסרת פניות, בדיוק כמו שהמילה "כושי" לתיאור אדם כהה-עור נושאת בחובה מטען שלילי. אך האם המילה "הומו" שווה למילה "כושי"? קשה לי להסכים עם ההשוואה הזאת.
האם היינו נמנעים מלקרוא למישהו "בלונדיני" בפניו? האם היינו מדברים עם מישהו בצ'ט אנונימי ושואלים אותו אם הוא "צהוב"? ואני לא חושב שהיינו מגיבים ברצינות אם חברה הייתה שואלת אותנו אם הבחור שרצינו לסדר לה הוא "ארוך", כלומר, בגובה 1.85 מטרים. אז מדוע אנחנו נמנעים כל כך מהמילה "הומו", ונדבקים למילה המכובסת "גיי", שמגדירה כל גבר שאוהב גברים כאדם שמח, קופצני וחביב?
Don't Say Gay
השימוש הפתלתל והעדין במילה "גיי" כדי להחליף את "הומו", במטרה לא לפגוע, גורמת להפיכתה של המילה "הומו" למילה גסה, שאסור להזכיר ואסור להגיד. "הומו" היא מילה שאסור להגיד ליד ילדים, כדי שלא ילכו לגן אחר כך ויגידו לגננת "הומו" (כי הם יודעים שזאת מילה גסה ומלוכלכת, עובדה שההורים נורא האדימו כשאמרו אותה), ובטח שלא אשאל מישהו אם הוא הומו, כי הוא עלול להעלב.
באנגלית אמריקאית המצב כבר נקבע – המילה gay הפכה לבון-טון של ההגדרות, בעוד המילה homo (או mo בקיצור) נחשבת למילת גנאי כמו fag ו-fairy. כשימנים קיצונים בארצות רוצים לדבר על הסכנה הגלומה במהפכה הלהטב"קית, הם יגידו ש"Them homos are threatening the sanctity of marriage", ובשפת רחוב, מוסיפים את הביטוי no homo בכל פעם שאומרים משהו שעלול להתפרש כביטוי של הומוסקסואליות ("I love this sweater, no homo"). מצד שני, הפכה המילה gay כדי לתאר משהו דפוק או לא מוצלח.
שפה צחה כשלג
מכבסת המילים הזאת מאוד נפוצה כשזה נוגע להומואים, לסביות ובי (הס מלהזכיר טרנסג'נדרים/ות, שאנשים מתעקשים להיות נורא מדויקים ולהשתמש בשלל מגדרים בשיחה אחת, או ג'נדרקווירז, דבר שלשפה העברית הסקסיסטית אין דרך להתמודד איתו). במכבסת המילים ההומו-לסבית, אסור לשאול אותנו אם אנחנו הומואים – שואלים אם אנחנו "גייז" (דבר שקיבל חיזוק מהמערכונים של ארץ נהדרת – "מה אתה, גייז?"), אם אנחנו "מהקהילה", או כל דבר אחר שימנע שימוש במילה הגסה "הומו". גם הומואים רבים יעדיפו להגיד שהם "גייז", כי בילדותם אמרו להם שהומואים זאת קללה.
המכבסה לא נשארת בתחום ההגדרה העצמית, אלא זולגת למקרים נוספים – רק בשבוע שעבר, עמית לעבודה, "גיי" בעצמו, שאל אותי האם אני "בזוגיות", במקום לשאול אותי אם יש לי חבר, משל רצה לעדכן את סטטוס הפייסבוק שלי – דבר שסביר להניח שלא היה שואל את הבחורה שיושבת לידי במשרד. היא הייתה מקבלת את שאלת "אז יש לך חבר?". אבל כאשר אתה הומו, אין לך חבר, אתה ישר קופץ אל ההגדרה הפייסבוקית "בזוגיות". אתה גם לא יכול להיות "סתם" הומו – אתה חייב להיות "מוצהר" (ועל כך כתב בעבר צבי טריגר), כאילו הסתובבת בעולם עם מנורת נאון ענקית ומהבהבת מעל ראשך.
אין ספק – לכל אדם יש את הזכות להגדיר את עצמו כפי שיחפוץ – "הומו" או "גיי". אך בבואנו להגדיר את עצמנו – כדאי לשאול – מדוע אנחנו בוחרים בהגדרה זו או אחרת, ומדוע אנחנו מתעקשים לאמץ עולם מושגים אחר ומכובס כשאנחנו מדברים על הומואים, לסביות ובי?
תגובות (1)
יש כמה תאוריות בלשניות שתומכות במה שכתבת ומאששות את תפיסת המציאות המוטת שפה והשפה המשנה דפוסי חשיבה. מכאן שיש חשיבות עצומה ליצירת שיח והגדרות שיעצבו את התפיסות הרווחות בציבור באופן שיהלום את ההגדרה העצמית שתתאים לכל דרך בה יבחר האינדיבידואל לכנות עצמו.
אני מאמין ומייחל ליום בו קהילת דוברים רחבה מספיק שתאמץ כינויים הולמים ותמנע מן השמוש בכנויים המיוחסים ללהטב"קים כקללות תהיה מסוגלת לבער בהדרגה את הבערות באשר לקהילה.
כה לחי!