2

מניאק, את שליט כבר שחררת?

עמית לב 21.11.2009 מודבקים, פוליטי

בליל חמישי, בדרכי אל לילה הדוניסטי כנהוג במחוזותינו, עליתי על מונית מגן בעיר ברחוב אבן גבירול בדרכי ליד חרוצים. שניות ספורות אחרי שנחתתי בספסלה האחורי, התנפלו על המונית מספר בני נוער צוהלים, שחילקו סטיקרים של גלעד שליט.

גלעד שליט, נראה שיש אנשים שלא זוכרים, נחטף לפני 1245 יום לרצועת עזה. לפני מלחמת לבנון השניה. לפני אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, לפני שהאח הגדול נכנס לחיינו ובוודאי לפני שנהנתניהו עלה לכס ראשות הממשלה. אבל גלעד שליט עדיין בשבי, עדיין חי שם, ומצבו, לפחות הפיזי, נראה תקין.

חזרה לילדים – נהג המונית, שכמובן לא עצר (שלו היה עוצר, היה מעלה את לחץ הדם שלי מכיוון שמדובר על נסיעה במונה), זכה למטר קללות – "זה גלעד שליט, יא מניאק!".

מקסים לראות התגייסות של נוער למטרה חשובה כמו השבתו של חייל חטוף למשפחתו. אני, כמו כל אדם בר-דעת בישראל, הייתי שמח לראות את שליט יושב עם משפחתו ונעלם לאנונימיות, שניה אחרי שהוא יסיים לככב בכל היומנים, תוכניות הילדים וספיישל שום-פלפל-ושמן-זית עם גלעד שליט המוקדש לבישול עזתי.

ההתגייסות הזאת של נוער, בימים שבהם נראה שנוער עסוק בעיקר בלשתות אלכוהול ולעשן סמים, למען מטרה "נעלה", מחממת את הלב. כמו ש"נהנתי" לראות את שלל חניכי תנועות הנוער בעצרת הזכרון האחרונה לרבין, למרות שאף אחד מהם לא היה ממש בר-דעת כשרבין נרצח ולא הכיר את האווירה שהובילה לכך.

עם זאת, אני מנסה לחשוב האם ההפיכה של גלעד שליט למוצר שיווקי היא הדרך הנכונה להתייחס לבעיה סבוכה כמו זאת. ללא ספק, מדובר במותג לכל דבר – יש לו לוגואים, אתר בית ואפילו גופן משלו. מלבד זאת, האווירה הציבורית בישראל קובעת באופן חד משמעי כי אם אתה לא מעוניין בשחרורו של גלעד שליט, אתה אדם קר לב, שונא ישראל וחובב פלסטינים. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שסוגיה פוליטית תוכתב על פי רגשות? ושוב – אני מאוד רוצה לראות את הפרצוף של שליט בערוץ 2 ולא דרך DVD תוצרת עזה, ואני שמח שאני לא ראש הממשלה או חבר קבינט שאמור להחליט על המחיר שהדבר יעלה לישראל.

אותו נוער, ש"משווק" את גלעד שליט, לא מודע למהלכים המסובכים שכרוכים במו"מ על שחרור של אדם חי משבי החמא"ס. מבחינתו, גלעד שליט נחטף, גלעד שליט צריך להיות בבית. הנער שקרא "זה גלעד שליט, יא מניאק", לא יודע כמה גבוה וכואב המחיר שאנחנו נאלץ לשלם לפי תו המחיר אותו קבענו על גופותיהם של גולדווסר ורגב ז"ל. למחיר הזה אין מבצעים ואין הנחות סלב. המחיר הזה יכאב לנו מאוד, כנראה, ואנחנו יכולים לקוות שהוא יפגע רק בכבודנו ולא בגופנו.

אז לכם, נוער יקר – המשיכו להיות חדורי מוטיבציה לשנות את העולם, זה חשוב. אבל מתוך המוטיבציה צאו, לימדו והחכימו, כי אחרת – אין לזה תכלית. מי יתן והחדשות שאנחנו שומעים לאחרונה יתגלו כנכונות, ואת חנוכה הבא יחגוג שליט עם משפחתו במדינה שתהיה חופשית ובטוחה.

תגובות (2)

 

  1. מאת פירין:

    עם כל הכבוד (ויש המון) המחיר שהחמאס דורשים יקר מדי. המחיר הזה יעודד חטיפות עתידיות וישחרר את החוטפים העתידיים מהכלא הישראלי.

    באמצע סופת שלגים, כשנגמר כל העץ להסקה, לא קוצצים את דלת הכניסה לשבבים.

    פתרון מהיר יעלה יותר מדי ויתנקם בנו בטווח הרחוק.

  2. מאת עמית:

    אני לא יודע, פירין. בגלל זה אני שמח שאני לא ראש הממשלה. הרצון להחזיר בחור צעיר הביתה למשפחה שלו הוא גדול. מצד שני, ברור שהמחיר נוראי. אני חושב שהפתרון יבוא רק באמצעות הסכם קבע שיפריד אותנו ובא לציון גואל.
    אבל אני נאיבי.

השאר תגובה