Love love Tel Aviv
אין מילים לתאר איך החיים נראים יפה בתל אביב הקטנה, כשיש לך עבודה של "גדולים" שבה לא עובדים (כמעט) בסופשבוע. כמעט, כי יש לי מצגת להכין ליום ראשון, ואם אני לא רוצה להיות במשרד ביום ראשון ב-8, כדאי שאני אגמור אותה בעודי שרוע במיטה שלי בבית, ולא ב-8 לפנות בוקר על המחשב.
ולמה החיים יפים בתל אביב? כי ביום שישי בבוקר-צהריים (קמתי ב-9.30 בהיסטריה שלא התעוררתי לעבודה) אפשר לצאת לטייל ברחוב, להסתכל על אנשים (וכשיש שמש, אנשים יותר יפים), לאכול בראנצ' עם חברה מתוסכלת (שגנבו לה את האופניים, בלי המושב), ולהמשיך לקפה + הרהורים.
וזה מה שיפה בתל אביב – אם בירושלים נראה תמיד שכולם טרודים בדבר זה או אחר, בתל אביב הבועתיות משתלטת. ובואו נצא מהסרט – זה טוב לנשמה ולעור הפנים. אני טרוד מאלף ואחד דברים – עבודה חדשה, חיי האהבה שלי, מצב חשבון הבנק שלי, אירועי הגאווה בירושלים והעובדה שתורי לנקות את הבית. אבל כשאני יוצא לרחוב, מלבד העובדה שמשקפי השמש החדשים והיפים שלי, בני השבוע, נשברו, אין לי דאגות בחיים.
אני ממליץ לכל מי שגר מחוץ לתל אביב לנסות פעם את מה שהייתי עושה כשגרתי בירושלים – לקחת איזה יום, למצוא חבר בתל אביב, לישון אצלו ולקום בבוקר לטייל ברוטשילד, או בדיזנגוף, או בקינג'ורג', ולהנות מהשמש. עוד לא חם מדי, כבר לא קר מדי, והקפה – זורם כמו מים.
note to self: אני חייב להשיג חולצה כמו בסרט "הבועה" עם הכותרת של הפוסט הזה.
תגובות (1)
בהצלחה!